לעצב מכל הלב - פרק שני

אחרי שהכרתם את החלל הציבורי בדירת הבנות של "ילדים בסיכוי",
אתם מוזמנים בשמחה לחלל הפרטי.

החלל ובו החדרים הפרטיים של הבנות.
ארבעה חדרים
שמונה בנות
שתי בנות בכל חדר.
ישבנו עם כל בת כדי להכיר אותה ולהקשיב לחלומותיה.
אני אוהבת טורקיז מרגיע. ואבסטרקטי.
אני חולמת על וורוד עתיק. ורומנטי.
אני אוהבת סגול.
אני רוצה צבעים טבעיים.
היה לנו מאוד חשוב להיות קשובות לחלומות של הבנות ולהגשים אותם.

היה לנו מאוד חשוב לתת לדירה הרגשה ומראה של בית.
היה לנו חשוב לתת לכל חדר שפה ייחודית ושונה מכל החדרים האחרים כדי לא ליצור אווירה של פנימיה.
רצינו מראה הרמוני, אבל לא תחושה של "סטיות",
רצינו להעניק להן תחושת חמימות, הכלה ואם אפשר אז גם... פינוק.

ואתם זוכרים שאת כל המטרות הללו אנחנו צריכות להגשים רק באמצעות תרומות?
אז...
החדר הסגול הוא הגשמת חלום של שתי בנות שמאוד אוהבות סגול ומאוד רצו חדר רך, ביתי ונשי.
בעזרת תרומה נהדרת הצלחנו אפילו להחליף בחדר הזה את הפרקט המתקלף שהיה בו קודם.
והפרקט בשילוב הוילונות העדינים ושאר פריטי הטקסטיל מעניקים לחדר תחושה רכה וחמימה.

פרקט מקסים והרבה סגול

פסים על הקיר- תנסו את זה בבית..:)

ויש גם שידה לתוספת אחסון ו... פרחים משמחים

אני מאוד אוהבת טורקיז. עמוק כזה. ולא מתנצל.
ואני מאוד אוהבת אבסטרקט.
ובכלל,
השיחה איתה היתה מרתקת. בחורה מלאת חוכמת חיים ועומק, יודעת מה היא רוצה וגם יודעת לבטא את זה בצורה מדוייקת.
ניסינו לתרגם את רצונותיה לצבעים ולצורות.
צבענו את החדר בצבע בסיס תכלת בהיר בהיר ועדין ואז יצרנו את המשולשים בטורקיז, צהוב ואפור סגלגל.
בחרנו מצעים תואמים, וילון ומשפט השראה שגם הוא חלק מהגשמת החלום.
והנה החדר לפניכם:

השראה.
לדאוג שהדבר הראשון שרואים כשפוקחים את העיניים יהיה מה שנותן כיוון וכוחות.

משפט השראה על הקיר. הגשמת חלום.

האמת? אני אוהבת הכל.
אני בעיקר אוהבת צבעים טבעיים ותחושת פשטות.
ואז היא הראתה לי את הרישומים הנהדרים שהיא מציירת ביד אומן ובנפש עדינה.
והבנתי.
החדר ישקף טבעיות, רעננות, עדינות וצמיחה.
בחרנו בצבע ירוק-ירק, וכיוונו לדעת גדולים...:) זה הצבע שנבחר לצבע השנה על ידי חברת פנטון העולמית.
צבענו את קיר הדגש ועוד מעט משני הקירות הניצבים, כדי להעניק תחושת חיבוק.
הוספנו תמונות וטקסטיל ו...
הנה החדר לפניכם:

ירוק טבעי ורענן וצביעה עוטפת ומחבקת

מדהים שאפילו תרומת התמונות כל כך התאימה.
כמה סייעתא דשמיא היתה בתהליך הזה. זה לא יאומן. בעצם, זה כן יאומן. אתם רואים. לא?

ירוק, עץ טבעי וטקסטיל

ירוק. מרגיע.

אני אוהבת ורוד עתיק. כזה רומנטי, נשי.
ואז היא הראתה לי את תמונות הבדים שהיא יצרה בעצמה, את שילובי הצבעים והמרקמים.
וגם... שיתפה אותי בכך שמעולם לא ישבה בשולחן שבת בבית.
רק בפנימיות. או בבתי מלון כשזכתה להתארח על ידי עמותות שונות.
ונחמץ לי הלב.
ורציתי לפנק. ולפאר את החדר בטפט ו... לא. אין אפשרות להשיג תרומה של טפטים.
אז שבלונה מהממת שתדמה טפט? לא. זו עבודה מורכבת מידי.
אז...
צבענו את החדר בורוד עתיק עדין ומוקה בהיר בהיר, על קיר המוקה הוספנו פס צבע בורוד עתיק כהה יותר והוספנו משרביה עגולה ומדבקות פרחים ורודות.
שיהיה הכי קרוב לחלומות.

ורודים בשני טונים שונים,מוקה עדין, מדבקות קיר ושדרוג השידה באמצעות וואשי טייפ

ואפילו התוכי ורוד...:)

משרביה ומדבקות קיר

וסוף סוף תמונות הבדים קיבלו מקום של כבוד.
קיבלו בית.

תמונות הבדים שהיו נקודת המוצא לצבעוניות החדר כולו

כמובן, שזכינו בסיום מרגש של הפרויקט בערב הוקרה שהתקיים בבית טמבור.

עם רחלי מהדירה, שושי- אחראית הדירה והשותף המרכזי שלי- אלקנה, בני היקר

ואתם זוכרים שהכל הכל עוצב באמצעות תרומות?
טמבור תרמו את הצבעים וחומרי הגמר
ביתילי תרמו את השידה הלבנה
מרקוס דנה מרשת חנויות דנה ברמת גן תרם את כיסויי המיטה, המצעים, הכריות והשטיחונים
קורין שפירא מאירופה דקור תרמה את הווילונות גם לכל החדרים. ולא נחה עד שמצאה ווילון שיתאים לכל חדר.
מירב מוואלי תרמה את מדבקות הקיר.
אירה מאלברו פרקטים תרמה את הפרקט לחדר הסגול.
ועוד חברות פייסבוק רבות הוסיפו את תרומתן: כרמי אור, יעל יקואל קוק ועוד רבות וטובות שבטח שכחתי את שמן. ומעל כולן, דפנה אדרעי המקסימה שנרתמה במלוא הכוחות ושידכה לי תורמים רבים, הובלות וגם המון עצות.
תודה לעמיחי ולד שהתקין הכל בכישרון רב ולאלקנה, בני היקר, שסייע בצביעה, ברעיונות, וגם- בהתקנות.

לא נותר לי אלא לאחל לבנות הדירה חיים מאושרים בדירה שהפכה לבית 
וחיים מאושרים בביתן הקבוע שיזכו לבנות בעז"ה לעצמן ולשכן בו משפחה שמחה ומאושרת.
ולכם, קוראי הבלוג הנאמנים,
מתרגשת להעלות את הפוסט הזה, על הנתינה הכל כך מיוחדת הזו, דווקא בערב יום הכיפורים
ומאחלת לכם ולי
שנה מלאה בטוב ובהענקה
שנה מלאה בשמחה ובשליחות
שנה מתוקה ומלאה בבריאות
שנה טובה
וגמר חתימה טובה!



שלכם,
אורית


צילום:
רותם שמואלי
אורית לוי