חתימה. זווית מבט. פוסט אישי

                                                                     לקראת יום הכיפורים
יום החתימה
לקראת יום הכיפורים
ומסכמים שנה
לקראת יום הכיפורים
בודקים את היש
לקראת יום הכיפורים
והכל מתחדש
לקראת יום הכיפורים
שונה לי השנה
לקראת יום הכיפורים 
כי סיימתי 
שנה ראשונה.
כעצמאית.
סטיילינג:  לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
ועצמאית
זה לגמרי לבד.
לבד לבחור את הצעד הבא
לבד לבחור את החומרים מהן יהיה עשוי הצעד הבא
לבד לבחור את הצבעים בהם יהיה צבוע הצעד הבא
לבד להחליט מה לסנן מתוך הצעד הבא
והקודם לו
וזה שיבוא אחריו.
ולא רק לבחור את הצעד
גם לבחור את השביל
וגם לבחור את היעד.
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
לבד לבחור את נקודת המבט.
לבד לבחור את הזווית בה מתבוננים.
לבד
לבחור אם להתבונן על הלבד.
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
או
להבין שהלבד הזה
זה הכי מחובר שיש.
והכי ביחד שיש.
כי יש מישהו
שצועד איתך יד ביד
מלמעלה.
סטיילינג:  לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן צילום: אורית לוי
ונותן לך יד
ורמז
ומחשבה
ותובנה
וסולל את הדרך
ומסמן את השביל
ומציב תמרורים
גם תמרורי אזהרה
וגם תמרורי אין כניסה.
ועצמאית
זה לגמרי
לא לבד
זה 
הכי
מחוברת
אליו.
למעלה.
והכי קשוב
גם
לאלה שמהצד.
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן צילום: אורית לוי
שנותנים יד
שנותנים עצה
שאומרים מילה טובה
וגם כשלא.
זה תמרור
זה סימן
זה חומר הגלם
של ההבנה
של הצעד הבא.

ועצמאית
זה
הכי לא לבד
כשמתבוננים
מקרוב.
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן צילום: אורית לוי
מקרוב
רואים את הקרובים לי
כל כך
שמאירים לי
את השביל
ונותנים יד
ותומכים
ומהללים
ומביעים דעה אמיתית
ישרה
נקייה
ואוהבת
שאולי בעצם צריך
סגנון אחר
וצבע שונה.
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
ותביטי מזווית שונה.
יותר רחוק....
סטיילינג: לימור אורן בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן   צילום: אורית לוי
יותר קרוב.
סטיילינג: לימור אורן  ב סדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן צילום: אורית לוי
יותר רחוק
רואים יותר
יותר קרוב
מדייקים יותר.
ומה נכון יותר
ולאיזה
זמן
נכון
מה
.....
סטיילינג: לימור אורן  בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
ובתוך
התמהיל
של לבד
וביחד
וחיבור
והתבוננות
ודיוק
אני
משאירה
חותם בעולם.
והחותם שהשארתי
ישתקף
בחתימת
יום הכיפורים.
סטיילינג: לימור אורן  ב סדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן צילום: אורית לוי
ואני
תפילה
שהוא היה חותם
טוב
ונכון
ושמח
ומשמח
כדי שאוכל
להמשיך
בדרך הזו.
טוב יותר.
ומדוייק יותר.
ושמח יותר.
ומשמח יותר.
סטיילינג: לימור אורן  בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן  צילום: אורית לוי
מיטיבה ממני 
לבטא
אחת מהתומכות
המסייעות מן הצד
אחותי היקרה
כתבה לי
בערב ראש השנה:
מסתיימת לה שנה
בה צעדת דרך מאוד מיוחדת
דרך שהיא – לידה.
ילדת ויילדת את עצמך.
את מביאה מתוכך
יצירה חדשה ומופלאה.
מנביעה מתוכך הרבה אור
המגיע
לבתים בישראל
ובעיקר
לבתים שבנפש.
תזכי להביא את אורך המיוחד
דרך העיצוב והצבע
שיסירו עצב וכאב
ויביאו שמחה והרחבת הלב
לעוד משפחות.
דרך היצירה
שתביא צורות חדשות
בברכת צור עולמים.



אז....
אברך את כולכם,
קוראים יקרים שלי,
בברכת צור עולמים
לשנה טובה
וגמר חתימה טובה
שתזכו להביט בזווית הנכונה
ולהשאיר את החותם
הכי נכון שלכם
גם השנה.


שלכם,
אורית


התמונות צולמו בסדנת הום סטיילינג לצילומים של לימור אורן האחת והיחידה.





תגובות

  1. אורית, התרגשתי . אמנם רק שנה בשבילך אך את מביאה לתחום עומק שקיים בעןלם ובתוכך כבר שנים... ומבט הרמוני ורחב. תודה! שנה טובה ממש! עדי

    השבמחק
    תשובות
    1. עדי מקסימה!
      ואני התרגשתי מתגובתך.
      תודה רבה ממש! שנה טובה טובה!

      מחק
  2. מקסים...
    מסכימה איתך שעצמאית מרגיש הכי לבד בעולם, מה שגורם לנו להרים עיניים לשמיים ולהבין שאנחנו הכי לא לבד באמת, לעומת השנים שבהן הייתי שכירה וגם אז הרמתי עיניים לשמיים אבל לא מתוך ה"לבד" והחיבור היה כל כך אחרת.
    ואפילו רק בשביל הקשר התלותי המהמם הזה היה שווה להפוך להיות עצמאית. כדי להיות יותר ביחד איתו יתברך...
    הרבה הצלחה בדרך היפה שלך!
    חדוה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה חדוה יקרה.
      ואכן, זה מה שכתבתי שהלבד זה הכי מחובר שיש....

      מחק
  3. מקסים, מסכימה איתך לגמרי שעצמאית זה מרגיש הכי לבד בעולם, מה שגורם לנו להרים עיניים לשמיים ולהבין שאנחנו באמת באמת ממש לא לבד!
    בגלגול הקודם כשהייתי שכירה, גם אז הרמתי עיניים לשמיים אך הכל הרגיש אחרת-
    מזונותי היו נראים לגמרי מסודרים בתלוש.
    אם נקלעתי לביצה, היתה קולגה/ מנהל שיבין וישחרר קצת.
    כשלא תיפקדתי היתה ממלאת מקום...ימי מחלה...חל"ת
    כל אלו נעלמו מחיי ביום שהפכתי לעצמאית ולא נותר לי על מי להשען אלא על אבי שבשמיים....

    ומאז התקרבתי הרבה יותר, וחילחלה בי תובנה חדשה-
    שהוא כל הזמן כאן ורק מחכה שנרים אליו עיניים ונהיה תלויים בו מבחירה.
    ואפילו רק בשביל זה היה שווה להפוך לעצמאית!

    אורית, אני עוקבת אחרייך בהנאה... כל הכבוד על הדרך היפה שאת עושה... ובהצלחה.
    חדוה.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

תודה! איזה כיף שאתם כותבים תגובה!
תגובתכם תפורסם לאחר שהיא תאושר.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חדר שהוא פרס. לכל מי שנכנס אליו.

אלף.בית. כחול לבן- המתנה שלי, שלנו לשבעים שנות

"מה? אתה מרשה לאשתך לעסוק בעיצוב פנים?"