אלף.בית.

ריח של שנה חדשה... תחושת התחדשות באוויר... ציפיות, איחולים, תפוח בדבש ורימון... וכולנו. כולנו מתרגשים. כולנו מתחדשים. עם השנה. עם פרוס החגים. וכולנו רוצים להרגיש התחדשות גם בבית, גם באוויר, גם באווירה. אז, מוזמנים לקבל כמה רעיונות פשוטים וקלים ליישום שיעזרו לכם לחדש את הבית בתקציב שמתאים לכל אחד ובלי הרבה מאמץ. אז ככה: א. הכניסו הביתה רק מה שאתם אוהבים – שזה אומר: דבר ראשון- הוציאו מהבית כל מה שאתם לא אוהבים. כן, גם את הוואזה שקיבלתם במתנה מדודה פנינה. דבר שני- אין לכם זמן, כסף או כח לשדרג עכשיו חדר שלם? אז תוסיפו לחדר חפץ אחד. כן, אפילו חפץ אחד מדליק שיעורר בכם חיוך ושמחה, ישדרג את החדר. למשל, מראה מדליקה, תמונה מעניינת או מגש מהמם. מראה מדליקה שעושה שמח . עיצוב: אורית לוי. צילום: נויה שילוני- חביב ב. כריות או לא להיות- הסלון עצוב ומשעמם? רוצים להכניס קצת חמימות ונעימות לסלון? הכי קל ופשוט: כריות. תוסיפו לספה בסלון מגוון כריות בגוונים תואמים או מנוגדים לסלון. מותר ורצוי להשתולל עם כריות בגוונים שונים ובגדלים שונים, העיקר שהכריות "ידברו" אחת עם השנייה. טיפ

"מה? אתה מרשה לאשתך לעסוק בעיצוב פנים?...זה מקצוע כל כך חומרי"  כן, זו שאלה אמיתית שבעלי נשאל. בין השאלות האחרות שאנחנו נשאלים בשלוש השנים מאז שפתחתי את העסק שלי כמעצבת הום סטיילינג. ולא משנה מה היתה תשובתו. משנה שהשאלה הזו ודומותיה מגיעות אלי מכל הכיוונים בשלוש השנים האחרונות. משנה שאף אחד לא מצליח להבין איך יכול להיות שעזבתי את החינוך לטובת צבע קיר וצורה של עציץ. ואף אחד לא מבין איך הצבע והצורה מבטאים בחוץ את מה שמרגישים בפנים ומשפיעים מבחוץ על מה שבפנים. וזו שליחות עבורי. וזו משמעות נעלה בשבילי. לחבר את דור הגאולה לעוצמה של היופי. ושל העיצוב. עיצוב וצילום: אורית לוי זהו חלק ממכתב שכתבתי לרשימת התפוצה שלי היום בבוקר. וציפיתי לתגובות נזעמות כמו זו: "אני בשוק שמישהו שואל אדם אם הוא מרשה לאשתו לעסוק במקצוע כלשהו. למה צריך את רשותו של הבעל? אדם כזה צריך להעמיד במקום, ומיד". עיצוב: אורית לוי צילום: נויה שילוני-חביב וזה מה שעניתי: "מסכימה איתך בהחלט. ובעלי אכן ענה לו. הנקודה היא עצם השאלה. ולא רק העניין המגדרי שלה. עצם השא

שיחת טלפון. שלום, נשמח שתבואי אלינו לעצב רק פינה בחדר השינה שלנו. זה אפשרי? ודאי שאפשרי. אנחנו רוצים פינה שתאפשר לי לשבת ולקרוא ברוגע בחדר, גם כשהבנות ערות. אני חייב את הזמן הזה לעצמי. ועל הדרך, אני רוצה - הוסיפה אשתו- שתעזרי לי למצוא פתרון אחסון נוח ומדליק לכל התכשיטים שלי. מה את אומרת? אני אומרת שאני באה! הגעתי. הכרתי. הקשבתי. מדדתי. העלינו רעיונות. קניתי. סידרתי. תלינו. והנה התוצאה לפניכם. בחרנו באיקאה כורסא נוחה ושלא תופסת מקום רב. הוספתי שולחן צד מקסים ושטיח עגול לצורך הגדרת הפינה. וכמובן, כרית מדליקה שתתכתב עם השטיח: מוזמנים לשבת. עיצוב וצילום: אורית לוי והנה הפינה עם המטפחות המהממות שמשמשות לא רק לתוספת צבע לפינה ולחדר בכלל. עוד מעט תשמעו למה הן שימשו. כמה צבע! איזה כיף. עיצוב וצילום: אורית לוי צלע הארון התנדבה לשמש כקיר תכשיטים. וכך התכשיטים מצאו מקום נוח, נגיש ומוסיף לעיצוב ולצבע בחדר. את חישוקי הרקמה רכשנו אצל שושנה . אז מה אענוד היום? עיצוב וצילום: אורית לוי כבר הבנתם מה הסגנון השולט בחדר? בעיצוב האופנה. ובעיצוב החדר? עיצוב וצילום:

אנחנו מכירים הרבה זמן אבל אולי אתם לא באמת מכירים אותי? נעים להכיר, קוראים לי אורית לוי, אני אמא לשבעה ילדים וגרה בתל אביב. זאת אני...:) צילום: יסכה בן שלמה יש לי תואר ראשון במדעי החברה והרוח ותעודת הוראה בתנ"ך ומחשבת ישראל. החלום שלי בתור נערה היה להיות מעצבת פנים.  ברוכים הבאים לכניסה אל ביתינו. עיצוב וצילום: אורית לוי בתור בת של מהנדס בניין קראתי תוכניות מגיל אפס ותמיד ידעתי איך בדיוק הבית ייראה ואיך האנשים חיים בו, נעים בו, נכנסים ויוצאים בו... אבא שלי מאוד רצה שאם כבר, אז שאלך לטכניון ואלמד אדריכלות.  טעימה מהסלון שלנו. ציור, עיצוב וצילום: אורית לוי אבל אני רציתי פנים, את הפנימיות, את החיים של האנשים בת וך הבית, את הצבע, הצורה, החומר. של הבפנים. אז הלכתי ללמוד הוראה. כי זה עיסוק בחיים של אנשים, של נוער. שמחתי ללמד. שמחתי לעסוק בחיים של הנוער. שמחתי לעצב את דור העתיד. אבל... אבל, תמיד דגדג לי בידיים... לבנות בחומר, לצבוע בצבע, לתפור צורה.  והכרית המהממת שלנו. יותר מקרוב. עיצוב וצילום: אורית לוי מן רעב כזה שרק הלך והתגבר עם השנים

אבא שלי שנולד בפולין ובגיל שנתיים ברח עם משפחתו מהנאצים והוגלה לסיביר. כשהוא יושב עם משפחתנו בליל הסדר בארץ ישראל. זו עצמאות. בְּשׁוּב ה' אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. זו עצמאות. הבן שלי עם מדי זית. זו עצמאות. מרבדים ירוקים בצד הכביש. זו עצמאות. לנסוע ברחבי הארץ ללא חשש. זו עצמאות. עברית ברחוב. זו עצמאות. להתרגש עד דמעות מהתקווה. זו עצמאות. עוד לוגו של חברת הייטק שמתנוסס מעל מגדל. זו עצמאות. מגדלי עזריאלי הנשקפים אלי מחלון ביתי. זו עצמאות. ביתי. זו עצמאות. לעסוק במה שאני אוהבת. זו עצמאות. יוצרות במדינת ישראל. זו עצמאות. וכן, גם לשלם מס הכנסה. זו עצמאות. לאהוב את יום העצמאות מכל החגים בשנה. זו עצמאות. מיזם  # אלף_בית_כחול_לבן  זו השנה השלישית. זו עצמאות. באנר המיזם שעוצב ברוב כשרון על ידי הגרפיקאית נעמה מדר ממוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. עד יום העצמאות. אלף. בית. כחול לבן. נשים. יוצרות. עיצוב. בית. ישראלי. מערב יום השואה עד מוצאי יום הזיכרון, אירחתי ב דף הפייסבוק שלי נשים יוצרות. יצירה כחול לבן לעיצוב הבית. כל יום יוצרת מוכשרת אחרת. כל יום טיפ שלה ושלי ל