דפים

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

להקשיב. להתרכז. האתגר.

להקשיב.
להתרכז.
לשבת בשקט.
גם במערכת חינוך מודרנית זה אתגר.
גם עבור לומד עצמאי זה אתגר.
הילדים שלנו, וגם אנחנו, נדרשים לעמוד באתגר הזה באופן יומיומי.
הראשון לספמטבר מתקרב. ואיתו השמחה, ההתרגשות, החששות... שלנו, של ילדינו, ושל חלק מילדינו יותר מהאחרים.
בחרתי, לעזור לכם להתמודד עם האתגר. לכן, בחרתי לעסוק באתגר הקשב והריכוז.
נעסוק בנושא זה בהיבט האישי והמקצועי וגם בהיבט העיצובי.
ואתם כבר יודעים שיש קשר הדוק בין השניים.

אני שמחה לארח בבלוג את אורלי אליאור עזרא, שכנתי וחברתי היקרה שתספר לנו את סיפור חייה ותתן לנו, כהורים, עצות להתמודדות עם אתגר הקשב והריכוז של ילדינו. והאמת? תמשיכו לקרוא בכל מקרה, העצות הללו נכונות לכל הורה ולכל ילד.

אורלי יקרה, ברוכה הבאה.
מתי נתקלת לראשונה בנושא אתגר הקשב והריכוז?

שמי אורלי אליאור עזרא נשואה ואימא לשלושה בנים מאותגרי קשב וריכוז.
לפני כעשרים שנה בני הבכור עבר אבחון פסיכודידקטי במסגרת בית הספר וכשישבתי מול הפסיכולוגית ושמעתי לראשונה את המושגים: הפרעות קשב, ריטלין, לקויות למידה, הוראה מתקנת, אבחון נוירולוגי, טיפול תרופתי.... הייתי בשוק. מה זה??? פרצתי בבכי, הייתי מתוסכלת, מבוהלת וכעסתי על עצמי שלא הייתי קשובה מספיק לבני. עד אז חשבתי שהבן שלי עצלן, שהוא בכוונה לא לומד ושבכוונה הוא מפריע למורה בכיתה.
וכך היה עם בני השני. גם הוא אובחן עם הפרעת קשב כבר בכיתה ב'.
אחרי ניסיון  וידע על הפרעות הקשב והריכוז עם שני בנים הבחנתי שבני השלישי הצטרף לנבחרת.
ההתמודדויות בכל בוקר וההתארגנות בבית ומחוץ לבית בבית הספר ומחוץ למסגרת בית הספר היו מאתגרות.
החלטתי לראות את ההפרעה כאתגר ולהיות בהכלה ובהקשבה מלאה לבניי.
שיחזרתי את ילדותי ופגשתי הרבה מכנה משותף ביני לבין ילדי.
מה היה בסיפור חייך שמצאת כמשיק לאתגרי ילדייך?
כשהייתי בת ארבע וחצי, אחי היחיד, נפל במלחמת ששת הימים. 
המשפחה נהרסה והוריי שקעו באבלם העמוק על נפילת בנם היחיד. 
הדבר ניכר במהלך חיי ותפקודי, אשר סבב סביב השכול, והוביל להרבה סבל, כאב, עצב, ותסכול.
כתוצאה מההלם מבשורת האיוב אודות נפילת אחי התחלתי לגמגם.
הגמגום נמשך מספר שנים וכשהגעתי לבית ספר היה לי קושי רב לרכוש חברים. המורים הציעו לאמי לשלוח אותי לבית ספר מיוחד ללמוד דיבור. עלינו לזכור שלפני כחמישים שנה לא היה  מודעות לטיפולים רגשיים ולקלינאות תקשורת. 
כשהייתי כבת אחת עשרה החלטתי ללמד את עצמי לדבר נכון ולהתמודד עם הקשיים בבית הספר. 
היום כשאני מנתחת את מצבי אני מבינה שאני אימנתי את עצמי להתמודד עם הקשיים ועם לקויות הלמידה שלי. ובנוסף התחברתי לפחד שלי ובמקום לברוח דיברתי איתו ועשינו הסכמים שהוא אמור להוות לי מנגנון בטחון ולא לפגוע בי. האימון העצמי הוביל אותי לדיבור נכון ללא גמגום ולהישגים נאים בלימודים. 
סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה וגם שירות צבאי מלא ומאוחר יותר נרשמתי לאוניברסיטה.

איך הגעת לעסוק באימון למאותגרי קשב וריכוז?
לפני מספר שנים קיבלתי הארה רוחנית שהשליחות שלי היא לאמן הורים וילדים מאותגרי קשב וריכוז.
עברתי הכשרות מקצועיות ועם הידע שרכשתי וניסיון של שנים רבות יצאתי לדרך לאמן כל מי שמאותגר קשב וריכוז.
כיום אני עוסקת באימון טיפול בהפרעות קשב וריכוז עורכת הרצאות וסדנאות בנושא.
עם אילו קשיים התמודדת כאמא ומתמודדים הורים לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
כאימא לילדים עם הפרעת קשב, החוויה הכי קבועה ויומיומית שלי הייתה הקושי לתקשר ולהעביר מסר חד וברור.
מצאתי את עצמנו מסבירה, וחוזרת ומסבירה, ומבקשת, ואומרת שוב, ומתחננת, ומאיימת ומנסה כל שיטה אפשרית כדי שהמסר יעבור סוף סוף.
אנחנו כהורים קובעים חוקים ומנסים לאכוף אותם בכל דרך אפשרית אבל הבלאגן וחוסר תשומת הלב ממשיכים לשלוט בסדר היום שלנו.
לפעמים אנחנו פשוט מתייאשים ועושים את הדברים בעצמנו או משאירים אותם כמו שהם כי אנחנו מרגישים שכבר אין לנו יותר אנרגיות להמשיך.

ואילו עצות את יכולה לתת להורים לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
הורים יקרים, אם גם אתם רוצים לדבר כך שהילד שלכם באמת יקשיב לכם, אם חשוב לכם להעביר לו מסרים ולדעת שהוא קולט אותם, הנה כמה טיפים מאוד פשוטים שיעזרו לכם להעביר מסר ברור:
א. כשאתם מדברים עם ילדיכם, היו ממוקדים בהם ובשיחה.
דברו איתם פנים אל פנים, בגובה העיניים, השתדלו להיות קצרים וממוקדים
ולאחר שסיימתם בקשו מהם לחזור על מה שאמרתם.

ב. רוצים לשמור על ילדיכם מרוכז ורגוע ככל שניתן?
דאגו לכך שהימים שלהם יהיו כמה שיותר שגרתיים וקבועים. בלי שינויים חדים, בלי מעברים או תוכניות חדשות או הפתעות.
ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז לא אוהבים יציאות מהשגרה, זה מקשה עליהם פי כמה וכמה להתרכז ולבצע מטלות.

ג. אם בכל זאת נוצר מצב של מעבר או שינוי, דאגו לידע את ילדיכם מראש.
תנו להם זמן להסתגל לרעיון. אל תפתיעו אותם ברגע האחרון.

ד. גם כשהם עוברים על החוקים או לא מקשיבים וזה מכעיס אתכם, זכרו לעשות הפרדה בין הכעס שלכם על ההתנהגות שלהם לבין האהבה שלכם אליו.
הדגישו לו כל הזמן שנכון שאתם לא מקבלים את ההתנהגות שלו אבל אותו אתם מקבלים ואוהבים בכל מצב ובכל זמן.

ה. אם החלטתם להעניש, נסו לא להשתמש במילה "עונש", היא מקטינה ולא ממש מלמדת לעתיד.
השתמשו במילה "תוצאה" ובחרו תוצאה שיש לה קשר ישיר להתנהגות הבעייתית כדי שתהיה שם למידה להבא. שימו לב שהתוצאה מתאימה לחומרת המעשה ולא לחומרת הכעס שאתם מרגישים, כי המטרה שלנו היא לחנך ולא להעניש.

ו. הכניסו לתוך סדר היום של הילד שלכם דברים שיגרמו לילדכם לחוות הצלחה.
משימות שאתם יודעים שהם יעמדו בהם ויצליחו לבצע בלי בעיה. תנו להם את ההרגשה שהם מסוגלים, ותחגגו איתם בשמחה שלהם על שהם הצליחו.
כשילדים חווים גם הצלחות ולא רק כשלונות זה מדרבן אותם לנסות ולא לוותר גם כשקשה להם.

ז. הכי חשוב- תנו דוגמא אישית.
אם אתם מצפים מהילדים שלכם, למרות הקושי שלהם, להקשיב, ליישם, לעמוד בזמנים, להשמע להוראות, תראו להם שגם אתם מסוגלים לעשות את זה. שגם אתם לא מפרים כללים שקבעתם, שגם אתם לא מוותרים אפילו כשקשה לכם, שגם אתם מסיימים כל מטלה ומשימה ולא נוטשים באמצע.

הילדים שלכם רוצים להיות הילדים הכי טובים ומושלמים בשבילכם, הם מנסים, לא תמיד הם מצליחים.
תאהבו אותם על הרצון, על המאמצים. תאהבו אותם בגלל מי שהוא ואל תשוו אותם לילדים של בני המשפחה או החברים לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הייחודיות והמעלות לצד החסרונות כמו שלא משווים דג לציפור כי דג יש לו איכויות שונות מציפור. קבלו אותם כפי שהם ואהבו אותם כפי שהם.

אורלי יקרה, תודה רבה שהתארחת אצלי בבלוג וחלקת בפתיחות ובמקצועיות את הידע שלך בהתמודדות עם אתגר הקשב והריכוז.


ואיך ההיבט העיצובי יכול לסייע לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
איך באמצעות עיצוב וארגון סביבת העבודה, נוכל לסייע לילד שלנו להתרכז יותר בקלות?
הנה כמה עצות שלי ודוגמאות שאספתי עבורכם:

א. סדר וארגון.
עזרו לילד שלכם לארגן את סביבת העבודה לפי סדר עבודה מסויים, לפי נושאים.
כמו בפינת העבודה המקסימה הזו:
לוח מודעות מארגן את המשימות ואת התמונות שעושות טוב בלב
לוח מחיק מזכיר מה דחוף
סלסלה מארגנת את החפצים הקטנים
כלי נאה מארגן את כלי הכתיבה
והצבעוניות שקטה, עדינה והרמונית.
ב. הגדרת פינת העבודה באמצעות צבע.
אם ילדכם חולק את חדרו או את סביבת העבודה שלו עם אח נוסף, עלול להיווצר בלבול, מריבות או אי סדר שנובע מחוסר בהירות לגבי הגדרת המיקום של כל אחד.
הגדירו לכל ילד את פינת העבודה שלו באמצעות צבע ותחסכו הרבה באלאגן.
כמו בפינת העבודה המתוקה הזאת:

ג. גם אם ילדכם מתגורר לבדו בחדר, יעזור לו אם תגדירו עבורו את פינת העבודה באמצעות צבע.
ובכלל, הגדרת אזורים בחדר, יכולה לסייע לילדכם בארגון ובהתאמה לפעולות שונות בסדר היום.
למשל, הגדרת אזור השינה וההתרגעות בצבעי כחול-ירוק היוצרים רוגע.
והגדרת פינת העבודה באמצעות צבע המעורר חשיבה ומשפר למידה והתעמקות- כמו הצהוב למשל:

ד. אם ילדכם זקוק למנה גדושה של רוגע ונראה לכם שצבע יסיח את דעתו, בחרו בעיצוב סקנדינבי בהיר, טבעי ונקי.
והקפידו על תאורה טבעית מקסימלית.
שימו לב, שגם כאן, פינת העבודה מוגדרת. נכון, לא באמצעות צבע, באמצעות תומכי המדפים שממסגרים ותוחמים את שולחן העבודה.

ה. בכל מקרה, ובכל סגנון עיצוב עזרו לילדכם להימנע מעומס צבעוניות, עומס קישוטיות ועומס חפצים בסביבת העבודה שלו.
זה יעזור לו לארגן את מחשבותיו בבהירות.
ו. ואם בגלל מצוקת מקום, או בגלל שאתם בכלל לא אוהבים פינת עבודה אישית לכל ילד (כמוני...) לפחות, תדאגו ששולחן המטבח או שולחן המסדרון בו יישב הילד שלכם לעבוד- יהיה נקי ומסודר וללא גירויים מסיחים.
והאמת?
כל מילה כאן כל כך מתאימה לכולנו.
בדור המסכים. בדור המסיחים.
בדור בו להקשיב ולהיות קשובים זה אתגר.
בדור בו להתרכז ולהיות מרוכזים זה אתגר.
נעזור לעצמנו להגדיר
נעזור לעצמנו לצבוע את ההגדרה
בצבע, בצורה, באור
שיעזרו לנו.
להקשיב. להתרכז.
ולצלוח את האתגר.

שנת לימודים טובה לכולנו!

שלכם,
אורית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה! איזה כיף שאתם כותבים תגובה!
תגובתכם תפורסם לאחר שהיא תאושר.