שלום (לשולחן של...) כיתה א'...
הבן שלי עולה לכיתה א'... איזו התרגשות...
סבתא א' קנתה לו תיק, וסבתא ב' תקנה קלמר...
ואמא ואבא קנו ספרים, ומכשירי כתיבה וחולצות תלבושת ו.... לא. לא נקנה
לו שולחן כתיבה.
אוי ואבוי...
לא בטוח.
אמרו את זה כבר לפני. למשל, רונית
כפיר כבר כתבה זאת לפני שלוש שנים: ילדים לא עושים שיעורי בית על שולחן
הכתיבה. הילדים שלה לא. גם שלי לא.
הגדלנו לעשות, ולא רק שלא נקנה שולחן לקטן שעולה לכיתה א', אפילו המכתבה
המיתולוגית, היפה והמושקעת שהיתה בחדר פינתה את מקומה לטובת... עוד מקום בחדר, עוד
מקום איחסון (בכוורת שתופסת פחות מקום מהמכתבה) והעיקר: לטובת פחות באלאגן בחדר.
כי הילדים אף פעם לא הכינו עליה שיעורים, אבל היא היתה משטח מספיק טוב
להניח עליו ספרים, מחברות, בגדים, כדורים, מה לא...
אז תגידו, הילדים שלך ושל רונית כפיר לא מכינים שיעורים בחדר, על יד
שולחן הכתיבה, אלא בסלון, במטבח...
שלנו מכינים/יכינו בחדרם, על יד שולחן הכתיבה, בצורה מסודרת.
אז אנחנו חייבים לקנות שולחן כתיבה.
בסדר, אם אתם ממש חייבים, אל תקנו סט יקר של חברת ריהוט נחשבת.
אפשר פשוט.
אפשר לבד.
לדעתי, זה אפילו יותר יפה ומיוחד.
רוצים דוגמאות והשראה? יש כמה מקסימות בפוסט
המצוין של מיכל לוי.
הנה כמה דוגמאות נוספות:
למשל, צריך
אחסון אבל לא חייבים מגירות, אפשר כמה קופסאות לצד השולחן.
אפשר, חוט מתוח
מעל שולחן הכתיבה וכמה אטבים- מתאים לתליית מערכת השעות, למכשירי כתיבה...
וכאן יש
הדרכה לבניית שולחן מקסים.
ואולי,
כמו שאמרנו, לא צריך בכלל שולחן.
מספיק....
מדף.
ועוד
שניים לאחסון מעל.
מלוחות
עץ פשוטים.
וצבע
מסביב שיגדיר את פינת העבודה.
וזהו. תראו כאן.
טוב.......
אני חייבת להודות...
נכון שלקטנים אין שולחן כתיבה.
אבל לגדולים יש.
קטן. מינימלי. פשוט.
אבל יש.
מה לעשות? האמת חייבת להאמר....
ספריית עמודים ישנה שנצבעה בלבן על רקע קיר ירוק.
פלטה מארון סנדוויץ' שפורק. בעצם, עוד מדף. רק עמוק יותר.
כוס למכשירי כתיבה.
וזהו.
מכתבה.
השולחן מאיקאה.
אביזרי מטבח (שלא חייבים להיות דווקא במטבח) מעליו, כדי לפנות מקום על השולחן.
כסא שציפינו בשעוונית (אבל זה בפעם אחרת).
קישוט.
תאורה.
וזהו.
שולחן כתיבה.
מוזמנים לפינטרסט שלי לרעיונות נוספים.
טוב.......
אני חייבת להודות...
נכון שלקטנים אין שולחן כתיבה.
אבל לגדולים יש.
קטן. מינימלי. פשוט.
אבל יש.
מה לעשות? האמת חייבת להאמר....
פלטה מארון סנדוויץ' שפורק. בעצם, עוד מדף. רק עמוק יותר.
כוס למכשירי כתיבה.
וזהו.
מכתבה.
אביזרי מטבח (שלא חייבים להיות דווקא במטבח) מעליו, כדי לפנות מקום על השולחן.
כסא שציפינו בשעוונית (אבל זה בפעם אחרת).
קישוט.
תאורה.
וזהו.
שולחן כתיבה.
מוזמנים לפינטרסט שלי לרעיונות נוספים.
אז...
בסלון,
על השטיח, במטבח או... על יד שולחן הכתיבה...
העיקר...
שיכינו
שיעורי בית בשמחה.
ושתהיה
שנת לימודים פוריה, בריאה ושמחה לכולם!
יש לכם
תובנות נוספות בנושא שולחנות כתיבה וילדים? רעיונות נוספים?
אשמח
לשמוע!
אורית
052-7203802
oritlevig@gmail.com
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה! איזה כיף שאתם כותבים תגובה!
תגובתכם תפורסם לאחר שהיא תאושר.